פאנל מיוחד לציון יום פטירת רחל אמנו קשר בין הסוגיות האקטואליות ביותר לדמותה של האם המבכה והמתפללת על בניה.
תחת הכותרת 'מרחל אמנו נלמד על זכויותינו בארצנו' התקיים בשמורת 'עוז וגאו"ן' שבגוש עציון פאנל מיוחד במסגרת אירוע לציון יום פטירתה של רחל אמנו, ובו עלו סוגיות אקטואליות ועכשוויות הנוגעות להתיישבות וריבונות לאור דמותה של רחל אמנו.
לכנס כולו חברו מועצת גוש עציון, תנועת 'נשים בירוק' והמשרד להשכלה גבוהה ובפאנל אותו הנחה העיתונאי שילה פריד השתתפו ראשי תנועת הריבונות, יהודית קצובר ונדיה מטר, ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן וחבר הכנסת עמית הלוי.
בפתח הדברים עלתה השאלה אם יש עוד מקום בכיה ודמעותיה של רחל או שמא הגיעה העת לחיוך ושמחה. נדיה מטר, מראשי תנועת הריבונות הזכירה בתשובתה כי לפסוק המפורסם יש המשך ולאחר ה'ושבו מארץ אויב', השלב אותו הגדירה כשלב ראשון, מגיע השלב השני והוא 'ושבו בנים לגבולם', כלומר היאחזות בכל גבולותיה של ארץ ישראל, היינו ריבונות. "רחל אמנו מלמדת אותנו גם עליה לארץ ישראל וגם ריבונות על ארץ ישראל", ומאחר וכך הרי שיש עוד לאן לשאוף והתקדם, אל שלב ההמשך, שלב הריבונות.
שותפתה להנהגת תנועת הריבונות, יהודית קצובר, ציינה כי היא רואה בדמותה של רחל אמנו דמות מיוחדת שאינה רק עדינה ומוותרת אלא דמות לוחמת. "היא לוחמת למען האחדות שלה עם לאה, כי היא מבינה שרק כך תתקדם הגאולה. בנוסף, רחל רואה למרחוק, היא רואה את המהלכים קדימה אפילו יותר מאשר יעקב. היא מבינה שכדי לקדם את עם ישראל יש צורך בכל הכוחות, גם באלה שיש בלאה וגם באלה שישנם בה עצמה. היא רואה שממנה ייצא משיח בן יוסף ומלאה ייצא משיח בן דוד. כעת אנחנו עובדים על המשיח בן יוסף, על הבנייה החומרית והשיבה לארץ ישראל. האתגר הוא ללמוד ולהכיר את עצמנו, את ערכה של ארץ ישראל ובלי הלמידה הזו לא יהיו לנו הכוחות להיאבק הלאה".
מכאן עברה קצובר הישר אל האירועים האקטואליים האחרונים וקשרה בין רחל, ריבונות והתיישבות: "בגלל שאנחנו לא יודעים את גודלנו אנחנו נלחמים בקטן. אנחנו צריכים להסתכל בגדול, על ריבונות ולא על פירורים של 5400 יחידות דיור. הרי בקרוב עוד חצי מהעם יעלו לכאן, איפה הם יהיו? בין חדרה לגדרה?".
יו"ר מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, התייחס גם הוא לשאלת המנחה ואמר: "ב-2012 היו אפס התחלות בניות וכשיש אלפי יחידות דיור שהם מעשה של הממשלה בתיאום עם האמריקאים אני מסופק מאוד. זה מקדם אותנו ואת ההתיישבות". בהתייחסות לתכניות המדיניות הנידונות בתקופה זו הזכיר נאמן כי הריבונות המדוברת מתייחסת לריבונות במקומות ההתיישבות ולא על השטח כולו. "זה נורא כי אנחנו לא מחילים ריבונות על כל יהודה ושומרון כי זה שלנו, אלא רק על המקומות שאנחנו גרים בהם. במציאות כזו כאשר ישוב מכפיל או משלש את עצמו מתרחבים גם גבולות הריבונות, וכל עוד לא מוחלת הריבונות אנחנו עושים את זה בידיים, בתפיסה מפ"איניקית של המחרשה והעז".
חבר הכנסת עמית הלוי (הליכוד) הדגיש את מחויבותו לחזון הריבונות, אך ביקש גם להתמד במציאות האופטימית שבשטח: "אנחנו יכולים ויכולות לדמיין את שמחתה של רחל כשנולד לה בנה הראשון יוסף. במונחים היסטוריים צריך לומר שהמהפך שהעם היהודי עבר במאה השנים האחרונות הוא 'אסף ה' את חרפתי', כך נאספה חרפת הגלות". לדבריו רחל אמנו הייתה מזילה הרבה שמחה ואושר על המהפך העצום שהתחולל עד למציאות בה "אנחנו כאן, שולטים על עצמנו ומתקבצים כאן. עם זאת אנחנו עדיין בדרך, כמו רחל", אמר הלוי וציין כי "לעם היהודי יש הרבה יותר ניסיון בגלות מאשר במדינה אבל אנחנו משתחררים מכך".
לדבריו הוסיף חבר הכנסת הלוי והביע הסכמה להגדרת אישורי הבניה ל-5400 יחידות דיור כ"שמחת עניים" וכ"פירורים". הלוי קובע כי "3.5 מיליון דונם מחכים לכולנו. זה לא יישאר כך. אנחנו בתהליך ארוך של חזרה לתודעה הנכונה. זה לא צריך להימשך בגניבה של עוד מאחז אלא בראיה רחבה".
גם נאמן ביקש להיתלות בנימה האופטימית של ראיית המציאות וקבע כי "אי אפשר להיות מאוכזב כשרואים את עם ישראל עולה לארצו, פורח בארצו ומתיישב בארצו. זו תהיה כפיות טובה להיות מאוכזב".
עם זאת כשנשאל מה אירע לתכנית הריבונות שהוכרזה בבית הלבן וזכתה לתשואות מצידם של ראשי ההתיישבות, והאם יש להצטער על כך שהיא נגוזה, השיב נאמן: "אחרי שמחינו כפיים לתכנית התגלה שמקופלת בתוך התכנית הגדולה של הריבונות הקמת מדינת אויב בתוך ארצנו. זה דבר שאי אפשר להסכים לו ואנחנו שמחים שהדבר הזה נמנע. מניעת הדבר הזה היא הישג מדיני גדול מאוד. השגנו זאת כי גם ראש ממשלת ישראל הבין שהוא לא יכול להמשיך בתכנית הזו כפי שהיא".
עוד הוסיף נאמן ואמר כי "חשוב להסתכל קדימה ולראות שהפירורים הללו הם רק תחילת הדרך. זה עוד יתפח ויגדל. אנחנו שמחים, גאים ומודים על מה שיש, אבל מבינים שלפנינו דרך הרבה יותר גדולה והישגים שצריכים להגיע אליהם".
יהודית קצובר התייחסה גם היא לגניזתה, לפחות הזמנית, של תכנית טראמפ: "ברוך ה' שהתכנית שבה הקמת מדינה פלשתינית לא הגיעה לאישור הממשלה. אנחנו בשלב של נורמליזציה במזרח התיכון. צריך להיות יצירתיים במציאת הפתרון, אפשר לחשוב על מתן אזרחות ירדנית או אחרת כחלק מעסקה כלכלית-מדינית. ארץ ישראל היא לא נדל"ן ולא משהו עסקי שעושים עליו הסכמים של 70 אחוז ו-30 אחוז".
נדיה מטר הוסיפה על הדברים וקבעה כי מתוך הכרות עם מוסלמים רבים ביהודה ושומרון "רוב הערבים לא היו מתנגדים לריבונות ישראלית. רובם שונאים את הרשות הפלשתינית שאנחנו יצרנו. הסכמי אוסלו משמעותם שישראל הביאה טרוריסטים מבחוץ והמליכה אותם על הערבים שכאן. אנחנו שואפים לפירוק הרש"פ ולהחלת ריבונות על כל ארץ ישראל ולהציג תכנית שתהיה טובה גם לערבים".
"אומרים לנו שיש טרור בגלל הייאוש, אבל האמת היא שיש טרור כי יש להם תקווה. את התקווה הזו, שהם יקבלו חלק מהארץ שלנו, צריך לגדוע. אם תקום ממשלה שתחיל ריבונות ותכריע שזה שלנו הערבים יקבלו את זה וזו הנורמליזציה האמתית".
חבר הכנסת הלוי הדגיש כי "גם ראש הממשלה מגדיר זאת כמתווה שהוא בסיס למו"מ. בין הים התיכון והירדן יש זכויות רק לעם היהודי. לעם הערבי יש 22 מדינות ומדינה ערבית נוספת לא תהיה". לטעמו "צריך לשמוח בהצעת טראמפ כי זו הפעם הראשונה שמנהיג בינלאומי ברמה של טראמפ אומר שהארץ הזו, בלי להבדיל בין שכם לתל אביב, שייכת לעם היהודי". לדבריו מדובר במהפכה של ממש. "התביעה המאוד בסיסית שהארץ הזו של העם היהודי היא דבר שצריך לשמוח בו. יש כאן מהפכה. כעת אנחנו הם שמוגרים כהילידים של המקום", זאת לאחר עשרות שנים בהן כל דיון מדיני החל בדרישה מישראל לוותר ולסייע לפלשתינים, דרישה אליה הצטרפו מדינות אירופה. "השינוי שחל מאז הוא דרמטי", אמר וקבע כי מי שאחראי לתפנית הוא תניהו במהלכיו האחרונים בשדה המדיני.
באשר לסיכויים לצעדי ריבונות נוספים בעתיד? על כך משיב הלוי: "נתניהו אמר בעקביות שהוא עושה זאת רק בתיאום עם האמריקאים". לטעמו התפנית גם במעמדם הבינלאומי של הפלשתינים וגם העלאת הריבונות לסדר היום המדיני הם שני צעדים דרמטיים המובילים בסופו של יום למקום הנכון, כהגדרתו.
"המשימה שלנו נותרה כבעבר, לחזק את ההתיישבות ולהילחם על הקרקעות שנגזלות מאיתנו", אמר שלמה נאמן הסבור כי היעד התודעתי והמעשי הקרוב צריך להיות מחיקת חרפתו של הקו הירוק, כלשונו. "כולם צריכים להבין שאין כזה דבר קו ירוק ואין דבר כזה שתי מדינות. אנחנו עוד נחיה בעידן בו תחול ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון ועל זה נפעל, לא ננוח ולא נשקוט. על השלבים צריך עוד לדון אבל לא נוותר על שעל אדמה".
חבר הכנסת הלוי ציין כי בימים אלה, בעקבות הצעדים המדיניים האחרונים, מתפורר והולך השקר הפלשתיני, ומכאן הדרך קצרה יותר "לקחת את הרש"פ שיש בה שחיתות וטרור, לפרק אותה וליצר מהלך של זכויות יחידים. השלב המדיני הבא יכול וצריך להיות פירוק הרש"פ והסדרה במבנה של קהילות או יחידים בתוך מדינת הלאום האחת והיחידה של העם היהודי".
בפנותה לחבר הכנסת הלוי שאלה יהודית קצובר ישירות אם להבנתו ראש הממשלה נתניהו נסוג בו מהכרזת נאום בר אילן. הלוי השיב וציין כי הוא סבור ש"לא סתם נתניהו מקפיד שלא להגיד מדינה פלשתינית. המהלכים שמתרחשים עצמם הם בעלי משמעות דרמטית בעולם הערבי. אחד מחכמי סעודיה כבר מתריע ואומר שבקרוב יסביר לפלשתינים איפה באמת נמצא אל אקצה. אלה דברים עמוקים שמתרחשים בעולם הערבי אחרי שהתעמולה השקרית של הפלשתינים מתפוגגת. הקרקע נשמטת מתחת הפיקציה של הרש"פ כאשר נתניהו מפרק את הלגיטימציה לשקר הזה. אנחנו עדיין בדרך, אבל אנחנו כבר בשלב אחר לגמרי".