הרב שרבף, יו"ר 'הרחיבי', מחזיר אותנו להיסטוריה היהודית של העיר עזה ומוביל אותנו לעתידה היהודי של העיר.
על ההיסטוריה היהודית של עזה שוחח הרב עוזי שרבף, יו"ר תנועת 'הרחיבי', במסגרת סדרת מפגשי הזום של תנועת הריבונות סביב אירועי מלחמת 'חרבות ברזל'.
את דבריו פותח הרב שרבף באיזכור עזה כגרר אליה הלך יצחק אבינו בדרכו למצרים, אך הקב"ה עוצר אותו באזור נחל גרר ומורה לו שלא לרדת מצרימה אלא לגור בארץ הזאת והרמב"ן מציין שהכוונה בארץ הזאת, באזור הזה ושם הוא יבורך את ברכת הארץ לו ולזרעו אחריו. המשמעות היא שתקיעת היתד של יצחק היא בסיס ההבטחה שיקבל את כל ארץ ישראל.
המשמעות הברורה העולה מכך היא היות עזה חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, מה שהוביל לכיבוש יהושע את חבל הארץ הזה, אם כי יהושע סופג ביקורת על שלא השלים את מלאכת ירושת אזור זה ומאוחר יותר כובש שבט יהודה את המקום.
הרב שרבף מציין כי הגבול הדרומי לדעת רוב מוחלט של הפוסקים הוא נחל מצרים שהוא שולחה של הנילוס הנשפך אל הים התיכון, ואחד הראשונים ממעט ואומר שהגבול הוא ואדי אל עריש, שגם הוא הרחק דרומה מאל עריש. מאחר וכך חובתנו לרשת את עזה שוות ערך לירושת כל מקום אחר בארץ ישראל. בדבריו מדגיש זאת הרב שרבף וקובע כי אין לתלות את אחיזתנו בעזה בביטחון אלא בקשר המהותי של שייכותה של הארץ לעם ישראל.
לדברי הרב תפקידנו כעת לשוב לחבל עזה, לגוש קטיף, ולאהיב את המקום לאחר שהיה מי שניסה להשניא אותו עלינו. "זה חלק שעליו יש הבטחה ליצחק אבינו להישאר בו ולבזכותו מתעוררת השבועה על כל חלקי ישראל", אומר הרב ומוסיף כי יתכן ולא לשווא הניסיון שמתנסה בו עם ישראל הוא דווקא בעזה.
עוד מזכיר הרב שרבף כי מלכתחילה אמורה הייתה עזה להיות פתחה של ארץ ישראל ודרכה אמורים היו בני ישראל להיכנס בערי הארץ, אלא שבחר הקב"ה לסובבם על מנת שלא יראו מלחמה וישובו מצרימה, וכך העביר אותם לפתחה האחר של ארץ ישראל, יריחו. "זה חבל הארץ הנפלא שהוא הראשון שאמורים היינו לפגוש".
"כל חברל ארץ שאנחנו עוזבים בארץ ישרל הקב"ה דוחק בנו לרשת אותו. אנחנו צריכים לרשת את המקום גם אם היה בו עם נפלא, ואם אנחנו לא עושים זאת, באות בעיות ביטחוניות, כך כשאנחנו לא שולטים בנגב ומתעוררות גבם בו בעיות ביטחוניות וכך גם הגליל. המשוואה היא שהבעיות הביטחוניות באות לבנות בנו את הקומה הנוספת של הקשר לארץ ישראל".
משום כך, אומר הרב שרבף, כשנשוב כעת לחבל עזה עלינו לחזור לכל חבל הדרום עד ואדי אל עריש ולא להסתפק בשיבת גוש קטיף.
"למעלה מ-3 פעמים מוזכר שהקב"ה נתן לנו את הארץ בברית ובשבועה", מציין הרב שרבף. "זהו תנאי קיומי לחיינו בארץ הזו. לכן את המלחמה יש לנהל בעוז ובגבורה וגם בשמחה, כי יש לנו כעת הזדמנות לרשת את המקום הזה, וכך גם בלבנון שתמשיך להיות קן טרור רצחני עד שנירש את חבל הארץ הזה".
בדבריו מדגיש הרב שרבף שוב ושוב את חשיבותה של רצועת עזה לישראל לא רק בהיבט הביטחוני אלא בקומה העליונה יותר, קומת הרוחניות, וכשם שהתורה צריכה להיות תמימה, שלמה, כך גם ארץ ישראל צריכה להיות שלמה. "אם אנחנו פודים את ארץ ישראל אנחנו פודים את עצמנו".
בעיני הרב שרבף ניצחון במלחמה הוא ירושת כל החלק הדרומי של הארץ, ולא די בדחיקת רגלי העזתים דרומה. לשם כך יש ליישב את המקום בהתיישבות יהודית תחת ריבונות יהודית, "וכל מי שלא מוכן להודות בשלטון עם ישראל בארצו, לקחת אותו, להעמיס על ספינה ולהעביר אותו מכאן. גויים שרוצים להישאר יישארו כגרי תושב שמאמינים ומודים בשלטון עם ישראל בארץ ישראל. זה נקרא ניצחון".
כל זאת לבד מהחובה והצורך של עם ישראל לנקום את נקמתו בפורעים בו כפי שנעשה במדיין. "אם אנחנו נוקמים את נקמת דם עבדיו השפוך אנחנו מורידים רחמים לעולם כי ייפסק הרשע הזה והרוע הזה. לכן עניין הנקמה הוא בסיסי במלחמה הזו".
הרב שרבף רואה במציאות הביטחונית והדמוגרפית בעזה כניסיונות אמוניים שמציב הקב"ה בפני עם ישראל. "ברגע שנדבר על זה כשפנינו אל העם והחיילים נבנה את הקומה הזו ואת השייכות לחבל הארץ הזה, ומתוך כך תהיה סיעתא דישמיא גם לרומם את הממשלה. אם כעת האוזן שלהם לא כרויה לכך, העם ישמיע את זה עד שגם הם יגיעו למסקנה הזו שתרים את הרוח ותעורר את הגבורה ותביא פתרונות לכל דבר".
כשל מוסרי מהמדרגה הראשונה מגדיר הרב את הרעיון להביא את אבו מאזן והרש"פ לשליטה על עזה לאחר שחיילינו מוסרים את נפשם במערכה. "אי אפשר לשלוח את הבנים כדי לשים שם גורם זר. יש רק דרך אחת וכל הדרכים האחרות הם ההזויות שיעמיקו את הבעיה הביטחונית. עם ישראל צריך לשלוט שליטה מלאה בחבל הדרום".
בהתייחס ללחצים הבינלאומיים על ממשלת ישראל, אומר הרב שרבף כי אכן ללא הנהגה אמונית קשה מאוד לעמוד בתקיפות מול לחצים מהעולם ולהבהיר את הייעוד של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלותו, והרוצה להצטרף להגשמת הייעוד הזה מוזמן. "מקדושת ארץ ישראל נובע הכול", מזכיר הרב שרבף את דברי הרב חרל"פ ומוסיף כי פדיון הארץ מביא גם לפדיון שבויים, כפי שראינו בפועל עם כניסת כוחותינו לעזה.