מה מיוחד במפות ישראל שאותן מציג מארק לנגפן, ראש שדולת 'אמריקאים למען ישראל חזקה', במסעות ההסברה שלו? קראו את דבריו של ברוך גורדון.
נכתב בידי ברוך גורדון:
כשפגשתי לראשונה את מארק לנגפן, הוא תלה מפות של מדינת ישראל, בכניסה ל'דינר' של ישיבת בית אל שהתקיים בניו יורק.
תהיתי לעצמי: 'מדוע האיש הזה תולה מפות של ישראל באירוע כל כך פרו-ישראלי שבו כולם מכירים את מדינת ישראל והמפה שלה', אך לא ייחסתי לכך חשיבות והמשכתי הלאה.
כמה חודשים לאחר מכן, פגשתי את מארק בביתו ואחרי ששמעתי את ההסבר שלו למפה שהוא מציג, נדהמתי. הייתה לו גישת הסברה 'מחוץ לקופסה' שהבהירה מדוע מדינת ישראל חייבת לשמור על ריבונותה ביהודה ושומרון, גישה שאני – תושב האזור במשך עשרות שנים – מעולם לא שמעתי אותה.
אפרט שתיים מתוך הנקודות המרכזיות שלו:
1) כאשר מחבלים יורים מעזה רקטות, הם לרוב פוגעים באדמות חקלאיות ובשטחים פתוחים סמוכים. ברוך השם שהם מחמיצים כל כך הרבה. אבל, אם לאותם מחבלים הייתה גישה חופשית לכל פינה ביהודה ושומרון, זה היה כמו לירות רקטות מברוקלין למנהטן על כל המשתמע מכך. מכיוון שהאזורים הישראלים מתחת להרי השומרון מאוכלסים בצפיפות רבה, כאשר 70% מאוכלוסיית ישראל ו-80% מבסיס התעשייה של המדינה מרוכזים בשטח שנשלט מהרי השומרון. הדבר אף מסומן במפה של מארק לנגפן בנקודות ירוקות.
יתירה מזאת, ישראל יכולה לעקוב אחרי תנועת טילים ארוכי טווח מכיוון שצריך רכב גדול יחסית כדי להעביר אותם. אלא שניתן להבריח רקטות קצרות טווח באמצעות מכוניות פרטיות וחלקן אף נכנסות למזוודות, כך שמחבל ערבי יכול לעצור את רכבו במורדות המערביים של השומרון ותוך שניות לירות רקטה המשבשת את התנועה האווירית לנמל התעופה בן גוריון. ללא שליטה בשטח, אין שום סיכוי שישראל יכולה לסכל שיגור רקטות קצרות טווח כאלה. לכן, הענקת ריבונות על שטחים מיהודה ושומרון לערבים תהווה איום ביטחוני גדול בהרבה על ישראל מהאיום הקיים מעזה.
לפני ארבע שנים הגיע הרמטכ"ל לשעבר ושר הביטחון בהווה בני גנץ לפאלם ביץ' שבפלורידה כדי לפגוש את מארק לנגפן. הוא דיבר על נכונותו לוותר על חלקים מיהודה ושומרון. כאשר מארק הציג את הטיעון הנ"ל, ענה גנץ: "אנחנו חזקים. נוכל במידת הצורך לכבוש את השטח מחדש". זו אכן, התשובה הקלאסית של השמאל הישראלי למי שמתנגדים לכל נסיגה. הם טוענים שאם הפלסטינים יירו רקטות, ישראל תכבוש את השטח מחדש.
2) הטקסט שבגב המפה שמציג לנגפן שומט את הבסיס לטענות הדמוגרפיות של השמאל שגורס כי אם מדינת ישראל לא תמסור את שטחי יהודה ושומרון על יותר ממיליון הערבים החיים באזור, הם יהפכו לרוב וישנו את אופייה של מדינת ישראל כולה.
לנגפן מסביר מה יהיו ההלשכות של מסירת השטחים לערבים. לדבריו, הצעד הראשון שהערבים יעשו לאחר השגת השליטה ביהודה ושומרון הוא לפתוח את השערים לנהירה של למעלה ממיליון מאחיהם ממדינות באזור כמו לבנון, סוריה וירדן - בתוך שנים ספורות. לאחר ירי מתמשך של טילים על נמל התעופה בן גוריון ומרכזי אוכלוסייה בישראל, ייאלץ צה"ל לכבוש מחדש את יהודה ושומרון, בדיוק כפי שהשמאל אומר שיעשה בעת הצורך. אלא שבמצב החדש, האוכלוסייה הערבית תגדל באופן אקספוננציאלי. כך, בעצם הניסיון לצמצם את השפעת האוכלוסייה הערבית באמצעות מסירת שטחים, יגרום בהפוך על הפוך לגידול עצום בכמות הערבים שיגורו בשטח מדינת ישראל.
זה כל כך פשוט, כל כך מבריק, וזה בדיוק מה שמאפיין את הטיעונים של מארק לנגפן.