מנכ"ל קרן 'תקווה': ללא וודאות בצדקת ומוסריות היותנו כאן נתקשה לאכוף משילות וריבונות. לשם כך יש ללמוד, לחקור, לקרוא ולכתוב.
עמיעד כהן, מנכ"ל קרן 'תקווה', השתתף בסמינריון הקיץ של נוער הריבונות ופרס משנה סדורה סביב הדרך בה מנוהלת מדיניות ציבורית של מדינה והדרך להשפיע על מדיניות שכזו.
על מנת לחולל את השינוי, אמר, יש בראש ובראשונה "לדעת במה אנחנו מאמינים, וזו השאלה החשובה ביותר. לדעת להסביר לעומק במה אנחנו מאמינים". לשם כך תובע עמיעד גם מבני נוער לקרוא ושוב לקרוא ושוב לקרוא על מנת להעשיר ידע, להחכים, להכיר תפיסות עולם ומתוך כך לגבש עמדה בסוגיות משמעותיות לחיינו, ולאחר מכן לפעול לשינוי החברה ברוח העמדה המגובשת.
"המערכה על מדיניות ציבורית מחייבת וודאות", אומר כהן ומספר על ארגונו העמל על אפיק זה של הבהרת, ניסוח והסברה של רעיונות, כלומר התמקדות ברעיון המופשט שמאחורי הצעדים, ובעקבות אותו חידוד רעיונות יגיעו אנשי הפרקטיקה ויקדמו אותם בשדה המעשה.
פרק מדבריו הקדיש כהן להבהרת הפער בין שמרנות לפרוגרסיביות וההשלכות של תפיסות אלה לחייה של מדינה ולחייו של הפרט. בהקשר זה הזכיר את התפיסה המטילה על הפוליטיקה והמדינה אחריות למצבו של החלש. מתוך כך הגיע בית המשפט בקליפורניה למסקנה לפיה גניבה בגובה של פחות מאלף דולר לא תוביל לכתב אישום, וזאת מתוך ראיית החברה שנושאת בחלק ניכר מהאחריות למצב שהוביל את הגנב לגנוב. כך גם תרבות ההקלות במבחני בגרות נובעת מחוסר אמון ביכולתו של האדם.
מתוך גישה זו עולה התפיסה לפיה ישראל היא האשמה בעוני הפלשתיני ובנהיגה הערבית המסוכנת בכבישים, כמו גם ברעות חולות נוספות המביאות למסקנה לפיה נכון לישראל לוותר על אכיפת חוק מול פורעים בנגב. ההאשמה עצמית של המדינה מכרסמת בלגיטימיות המוסרית של צעדי האכיפה, וללא לגיטימציה שכזו מנהיגות המדינה אינה יכולה ליישם אכיפה בפועל.
עמיעד כהן ציין את הפער האדיר בין מספר העצורים בפרעות תרפ"א לבין מספרם הזעום של כתבי האישום שהוצאו נגד אחוזים בודדים מהם. "המדינה חלשה בכתבי אישום בשומר חומות בגלל חולשה מוסרית ומתן צידוק לפורעים", הסביר.
כדי להשפיע על הדור הבא וכדי להפוך להנהגה צריך לדעת את עמק הדברים. כדי לייצב ביטחון מוסרי צריך לדעת הרבה. הימין בישראל לא היה מעורב בהחלטות המשמעותיות ביותר, הגדרת תפקיד בג"ץ, התפיסה הכלכלית ועוד כי הימין היה עסוק בלהיות צודקים", הוא אומר ומוסיף את ההשלכה מהתנהלות זו: "לא היינו על המגרש בעיצוב מדיניות ציבורית".
על מנת לשנות את המשוואה, להיות מעורים, משפיעים ומובילים "צריך לקרוא הרבה כדי להבין את הדברים לעומק, לנסח עקרונות ולגבש את האמונה במוסריות, מה שיעניק כוח לאכיפה. צריך לקרוא עוד ועוד כדי לדעת מה אנחנו חושבים".
אך לא די בקריאה. עמיעד כהן קורא לנוער לסמן תוך כדי קריאה משפטי מפתח, לסכם סיכומים, להכיר בקריאה עמדות שונות ומנוגדות, גם אם מדובר בעשר דעות שונות, ובעקבות הבירור לנסח מאמרים המחדדים את הנקודות המשמעותיות. ספרים הובילו לשינוי מציאות, אמר והזכיר את קארל מרקס ואת הרצל שחוללו מהפכים דרמטיים, זה בכלכלה העולם וזה בגורלו של העם היהודי, התבצעו בזכות ספריהם.
לשאלת משתתפי הסמינריון, הבהיר כהן כי אכן אין לערער על חשיבות עולם המעשה וחשיבות הרצון לעשות, אך "אנשים שחושבים שהם עושים מייצרים לעיתים נזק גדול יותר. כדי לעשות משהו נכון צריך לחשוב עליו קודם לכן. המעשה חשוב, אבל חשוב שהוא יגיע מתוך מחשבה".
בהתייחס לסוגיית הריבונות אומר כהן כי הלימוד המתחייב על מנת לעצב תפיסה סדורה מחייב ראשית ללמוד מהי מדינה, להבין את הקשר בין עם למדינה, להעמיק בשאלת הצידוק המוסרי של הנוכחות כאן, ובהמשך שלב הגדרת היעדים בזירות השונות, הביטחונית, המוסרית או אחרת. "מתוך הבנת הטענות ניתן יהיה לתרגם לפרקטיקה".