בפניכם דברה של תנועת הריבונות בועידת המדיניות של JNS שהתקיימה בירושלים, עיקרי חזון הריבונות בדקות בודדות.
תנועת הריבונות מודה ל JNS על הבמה שניתנה לנו בכנס החשוב והמרשים שהוציא את הקול הציוני לאומי יהודי לעולם ובטוחה שכל אירוע כזה השפעתו גדולה מאד. נשמח להמשיך לשיתוף פעולה מלא. בהצלחה למען עמנו ולמען ארצנו.
כנציגות תנועת הריבונות הוזמנו לדבר בשני ושבים. להלן דברינו שנאמרו בפאנל הראשון בו השתתפנו יחד עם חבר הכנסת אוהד טל, ראש מועצת יש"ע ובנימין ישראל גנץ, יו"ר ZOA מורט קליין, יו"ר PMW איתמר מרכוס, ד"ר גדי טאוב, העיתונאי חאלד-אבו-טואמה, יו"ר AFJS יגאל דילמוני, דוד וינברג ממכון משגב ובהנחיית העיתונאי ג'וש הסטן מJNS.
התבקשנו לתאר את חזון הריבונות ב-3 דקות. האירוע היה כולו באנגלית. להלן תרגום לעברית:
גבירותיי ורבותיי, שלום,
תודה ל-JNS על ארגון הכנס החשוב הזה.
אני מדברת היום לא רק בשמי, אלא גם בשם שותפתי לראשות המיזם, יהודית קצובר, שהייתה בין הראשונות להבין כבר בשנת 2011: ההתיישבות אינה מספיקה. לומר "לא למדינה פלסטינית" – זה לא מספיק. מהו ה"כן" שלנו? על הימין להציג תכנית. כדי להבטיח את עתידה של ישראל – אנחנו זקוקים לריבונות. הקרדיט להקמת והובלת תנועת הריבונות שייך ליהודית.
כל עוד מדינת ישראל נמנעת מהחלת ריבונות ביהודה, שומרון, עזה ובקעת הירדן – אנחנו משדרים מסר מסוכן של גמגום וספק. הגמגום הזה מצד ישראל מעניק תקווה לאויבינו שמסירת השטח אליהם עוד אפשרית חלילה, ותקווה זו מזינה את הטרור הערבי. ריבונות תשים קץ לאשליה הזו, ותביא בהירות ועוצמה.
לישראל יש גם את הזכות וגם את החובה להחיל ריבונות. יהודה ושומרון הם לא רק גיאוגרפיה – הם הזהות שלנו. הם לב ארץ התנ"ך שניתן לנו ע"י בורא עולם, ערש התרבות היהודית, וחלק מרכזי מהמורשת התנ"כית, ההיסטורית והמשפטית שלנו. גם על פי המשפט הבין-לאומי – דרך חבר הלאומים והחלטות סן רמו – ניתנה לעם היהודי הזכות להתיישב ולמשול באדמות אלו.
כאשר ישראל תחיל ריבונות – היא תצהיר סוף סוף: אנחנו לא כובשים – אנחנו בבית.
ולגבי השאלה הערבית – מה יקרה לערבים החיים שם לאחר שישראל תחיל ריבונות? השביעי באוקטובר היה רגע מכונן. הטבח של 1,200 ישראלים בידי חמאס, והתמיכה הנרחבת שקיבל מהמגזר הערבי בעזה, ביהודה ובשומרון, הוכיחו מעל כל ספק: אסור לנו להמשיך לחיות באשליות. הענקת אזרחות או תושבות לאוכלוסיות המהללות טרור – היא התאבדות לאומית.
תוכנית הרילוקשיין של הנשיא טראמפ מציעה כיוון ברור: אלו הדוחים את הריבונות היהודית – יש להעבירם לארצות אחרות. אם מדינות ערב ומדינות נוספות כה מודאגות לרווחתם – שיפתחו את שעריהן. לאותו מיעוט ערבי שלא תמך בטבח ומקבל את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי – נשקול תושבות על תנאי, המבוססת על נאמנות מוכחת. קיימות תוכניות רבות הנותנות מענה לנושא.
כך נשמור על האופי היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל: רוב יהודי חזק ומוצק, עם מיעוט לא יהודי קטן ונאמן.
החלת ריבונות תביא יציבות לא רק לישראל, אלא לכל האזור. ישראל חזקה, ברורה ובטוחה בעצמה – תזכה לכבוד ותהיה מודל לחיקוי עבור מדינות מערביות נוספות שריבונותן מאוימת.
לפיכך, נאמר באופן חד וברור: ישראל לא תוכל ולא תרשה לעולם הקמת מדינה פלסטינית – לא רק משום שמטרתה היא חורבן ישראל, אלא כי הארץ הזו אינה שייכת להם – היא שייכת רק לנו! מדינות ערב המבקשות להגיע להסכמים עם ישראל חייבות להפנים זאת ולהפסיק לדחוף לפתרון שתי המדינות. עליהן לכבד את זכותנו לריבונות.
כפי שאמר שר האנרגיה אלי כהן: אם אני צריך לבחור בין שלום עם ערב הסעודית לבין ריבונות – אני בוחר בריבונות.
ונזכור – לריבונות יש תמיכה רחבה בציבור הישראלי ובכנסת. הגיע הזמן: מהנהר ועד לים – ריבונות ישראלית – עוצמה, ביטחון, והזכות התנ"כית שלנו לעתיד יהודי מזהיר במדינה יהודית אחת – לטובת כל העולם כולו.
ביום השני השתתפנו בפאנל בהנחייתו של ג'וש הייסטון כדי להמשיך ולדון בנושא הריבונות יחד עם ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ והפעילה למען ארץ ישראל, חברתנו היקרה טילה פאליק.
תודה למלכה פליישר שצילמה חלק מהפאנל:
ניתן לקרוא עוד על הכנס בן היומיים באתר של JNS.
הנה תקציר הפאנל שלנו ביום הראשון:
"ריבונות על יהודה ושומרון – 'הפתרון היחיד', אומרים בפאנל של JNS"