עצמאותה וריבונותה של ישראל מחייבים את המנהיגות הישראלית יחד עם העם כולו בשילוב שבין לימוד העבר והתקווה לעתיד.
את חג העצמאות ה-77 למדינת ישראל נחגוג ונציין מתוך הפנמת ולימוד לקחי העבר, ומתוך הציפייה התקווה והאמונה שבמבטינו קדימה. עצמאותה וריבונותה של ישראל מחייבים את המנהיגות הישראלית יחד עם העם כולו באותו שילוב בין לימוד העבר והתקווה לעתיד.
אחת התובנות הנדרשות לקראת העתיד המובטח והראוי לעם ישראל, עצמאותו וריבונותו נוגעת לסוגיה הניצבת בימים אלה לפתחנו ולפתחו של העולם המערבי. ההונאה הערבית שבה ומבקשת לתעתע בכולנו, ואנחנו, אם לא נתעשת ונפקח עיניים, עלולים למצוא את עצמנו נופלים שוב במהמורות ובמלכודות שבהן נפלנו כבר בעבר ועל כך שילמנו בדמים מרובים.
ברשות הפלשתינית מציגים בפני העולם כולו מראית עין של חילופי שלטון. מנהיגות חדשה לכאורה שמאחוריה עיסוק מקצועי וענייני של ממשל שטובת אזרחיו לנגד עיניו, אך שוב, ממש כמו בעבר, מאחורי החיוכים, החליפות והעניבות מסתתרת סכנה ממשית לביטחונה ועתידה של ישראל.
חוסיין א-שייח', המועמד לרשת את כסאו של אבו מאזן, מציג לראווה מול פני המערב את היותו אחראי על עניינים אזרחיים ועל תיאום ביטחוני עם ישראל, אך בפועל מדובר במי שבעברו ריצה 11 שנות מאסר בכלא הישראלי בשל פעולות טרור בהן היה מעורב. אדם זה, שמעולם לא שינה את תפיסותיו ועמדותיו, עשוי וצפוי לעשות שימוש קטלני ואסוני באותם 45,000 החיילים שמכשירה בימים אלה הרשות הפלשתינית על מנת להבעיר את יהודה ושומרון ומשם לגלוש בגלים של טרור אל שאר חלקי המדינה. טבח השבעה באוקטובר עשוי להיות חלילה רק הקדימון לתוצאות מתקפה כזו בהובלת כוחותיו המאומנים והחמושים של חוסיין א-שייח'.
עלינו לזכור היטב כי הרשות הפלשתינית והחמאס אינן אלא תנועות לאומניות תאומות החותרות למגמה אחת, השמדתה של מדינת ישראל והקמת מדינה ערבית על חורבותיה. חילוקי הדעות בין שתי התנועות מינוריים ונוגעים רק לאופן היעיל ביותר בו ניתן לחתור ולהתקדם חלילה למגמה זו. ניתן ללמוד על כך מהמהלכים הנמשכים להקמת ממשלת אחדות בין שתי התנועות. טבח השבעה באוקטובר לא הביא את תנועת הפתח' לגנות את אחותה החמאס, להתנער ממנה או להחליט שלא ניתן לחבור למפלצת רצחנית שכזו. ניתן לקרוא על אותה אחדות דעים גם במסמכי היסוד של התנועות:
באמנה הלאומית הפלשתינית (1968) נקבע: "מאבק מזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלשתין" (סעיף 9) ו"פלשתין בגבולותיה כפי שהיו בתקופת המנדט הבריטי היא יחידה טריטוריאלית אינטגרלית" (סעיף 2). באמנת חמאס (1988) נכתב: "פלשתין היא אדמת ואקף מוסלמית לדורותיהם של המוסלמים עד יום הדין" (סעיף 11) ו"יוזמות, הצעות ופתרונות בינלאומיים הן בזבוז זמן ותרגילים חסרי תועלת" (סעיף 13).
סעיפים אלה, ועוד רבים אחרים הנראים זהים לחלוטין, מלמדים כי מדובר בשני ארגונים השוללים כל פתרון מדיני, רואים במאבק האלים את דרכם הבלעדית ושוללים מכל וכל את זכות קיומה של מדינת ישראל.
והדברים אינם נותרים רק על הכתב או בהצהרות ונאומים. גם במציאות היומיומית ביהודה ושומרון ניתן לפגוש את ההוכחות לרצינות כוונותיהן של התנועות הללו. תשתיות טרור מסוכנות פועלות ברחבי יהודה ושומרון, הברחות נשק, מעבדות לייצור אמל"ח, מיליציות חמושות מוקמות בערים הפלשתיניות, ההסתה גואה והמנהיגים משלהבים את ההמונים. כל יום של שליטה ישראלית רופפת מעמיק את הסכנה הניצבת לפתחנו.
אירועי השבעה באוקטובר בעוטף עזה גבו את חייהם של 1,200 קורבנות לאורך 40 ק"מ של גבול. לעומת זאת קו התפר מול יהודה ושומרון משתרע על פני כ-320 ק"מ. פי שמונה! המשמעות: במקרה של מתקפה דומה עלול מספר ההרוגים להגיע ליותר מ-9,600, במרכז הארץ המאוכלס בצפיפות. כל אזרח בישראל, כל משפחה, כולנו נהיה עשויים להיות הקרבנות הבאים של אותה מתקפה עתידית.
קו התפר המפותל בלתי ניתן להגנה אפקטיבית. רק יישום מלא ואפקטיבי של ריבונות ישראל והצבת גבול ברור לאורך הירדן יוכלו להבטיח את ביטחוננו. יישומה של ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון תשים סוף לאשליות הערביות, תייצר הרתעה ברורה ותעביר את האחריות הביטחונית לידי ישראל, כפי שמתחייב על מנת לספק הגנה על חיי אזרחינו.
הצבת גבול ברור ואחד על גבול ירדן יאפשר לישראל לרכז כוחות ומאמצים בגבול זה, ולא לפצל את כוחותיה על שני גבולות, גבול ירדן וקן התפר. לאחר החלת הריבונות תועבר האחריות הביטחונית-פנימית לידי המשטרה ומשמר הגבול כמקובל בשאר חלקי הארץ.
בעקבות טבח השבעה באוקטובר נראה שגם בעולם מתחילה לחלחל ההכרה הביטחונית המתבקשת, ותכניתו של הנשיא האמריקאי דונאלד טראמפ להגירה מרצון של ערביי עזה מסמנת כיוון מפוקח של מדיניות מושכלת. תפיסה זו יכולה וצריכה לחול גם על יהודה ושומרון.
המסרב לקבל את ריבונותה של ישראל, החותר לקעקוע זכותה על הארץ והמערער במעשיו ותפיסותיו הטרוריסטיות את יציבות האזור, יצטרך להגר מכאן. המדינות הערביות והמערביות המביעות דאגה עמוקה כל כך לשלומו תצטרכנה לפתוח את שעריהן לקליטתם של אותם מחרחרי מלחמה שונאי ישראל. עבור האוכלוסייה הערבית המבקשת לעצמה חיי שקט ושלווה, מתרחקת מטרור ומוכיחה נאמנות יש סל פתרונות שעליהם ניתן לדון, אולם מעל כולם חייבת להיות כותרת של ריבונות ישראלית בלעדית על השטח כולו.
עלינו להביט נכוחה אל משמעות המהומות שכבר מבצבצות ברחבי יהודה ושומרון ומלמדות על פוטנציאל הסלמה חמור ומסוכן. ריבונות מלאה תיצור הרתעה, תשדר מסר של נחישות, ותמנע תוהו ובוהו ביטחוני. היא גם תעניק לישראל תמונת ניצחון אסטרטגית ברורה - תמונה המחזקת את מעמדנו הלאומי והבינלאומי.
נסיים ברוח יום העצמאות: ביום בו אנו חוגגים 77 שנה למדינת ישראל, אנו זוכרים את הדרך המורכבת שעברנו ואת כל מה שהשגנו בזכות האמונה, האחדות והנחישות. מדינה זו, שהוקמה על פי הצו האלוקי ומתוך זיכרון היסטורי ושאיפה לביטחון, עומדת כיום איתנה מול אתגרים לא פשוטים. החלת הריבונות על יהודה ושומרון תהיה שלב נוסף במימוש חזון המולדת המובטח לנו, שלב שיבטיח את שלומם וביטחונם של כל אזרחי ישראל. אנו מאמינים כי הדרך לשמירה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עוברת דרך חיזוק הריבונות, חיזוק הגבולות וביסוס האחיזה היהודית בכל חלקי ארצנו.
בפנינו אתגרים מורכבים ולא מעטים, אך נתמלא באמונה ובביטחון ולא נשכח את הישגי ישראל המרשימים וחסרי התקדים עד כה, הישגים ניסיים של ממש, לא נשכח את כוחנו, את ערכינו ואת צדקת דרכנו. ברוח זו נמשיך לבנות ולחזק את ישראל, מתוך אמונה שאנו צועדים אל עתיד של עם חופשי וריבוני בארצו.
חג עצמאות שמח לכולנו!